פסק-דין בתיק ת"א 18065-04

1.         בפניי תביעה ותביעה שכנגד.

2.         ב- 31/1/1990 הגיש התובע - בנק ערבי ישראלי בע"מ  (להלן : " הבנק" /" התובע"/ " נתבע שכנגד") תביעה כספית על-סך 35,775.24 ש"ח, כנגד הנתבעים  - נבואני סלים סלמאן ונבואני סלאח סלמאן (להלן : " הנתבעים" / " תובעים שכנגד") והערבים. התביעה נידונה בפני כב' השופטת, ד"ר נאוה אפל-דנון, במסגרת ת.א. 782/90 (שלום-חיפה), וניתן בה פסק דין חלקי ביום 5/3/2001 (להלן : " פסק-הדין החלקי"). פסק הדין יפורט להלן (סעיף 7).

3.         במסגרת תיק זה נקבעו שש שאלות השנויות במחלוקת, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים, כי בשלוש מתוך ששת השאלות, דנה כב' השופטת אפל-דנון, בפסק דינה החלקי.

4.          כב' השופט ברלינר כתב ביום 2/9/2001, במסגרתו החלטתו בבר"ע 3490/01 (בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת אפל-דנון, אשר דחתה את בקשת התובע לבטל את פסק דינה החלקי) כדלקמן :

" לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה. התיק תלוי ועומד בבימ"ש השלום זה למעלה מ- 10 שנים; ניתן פס"ד חלקי; בעקבות פסה"ד החלקי ברור כי קיים חוב בסדר גודל של 110,000 ש"ח שלגביו ניתן גם לקבל פס"ד או החלטה אשר יאפשרו את גביית הסכום הזה; ניתן לגשת בערכאה הראשונה לדיון במסקנות המתחייבות מפסה"ד חלקי על מנת לקבוע את החוב, לפסוק אותו וליתן פס"ד שיסיים את הדיון בערכאה הראשונה"

למרות החלטה מפורשת זו של כב' השופט ברלינר, לא פנה התובע לבית המשפט וביום 7/11/2001 הורה כב' הנשיא בדימוס, השופט קיטאי על מחיקת יתרת התביעה.

5.         ביום 23/7/2002, כב' השופט קיטאי הורה לכב' השופטת אפל-דנון להמשיך את שמיעת הראיות, לאחר שהבנק הודיע, בין היתר, כי בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין החלקי נדחתה בהחלטת כב' השופט ברלינר מיום 2/9/2001, ועל כן בקש להתחיל את הדיון בשאלת כימות הנזק.

לאחר שביום 13/10/2002, ניתנה החלטה נוספת על ידי כב' השופט קיטאי, לאחר שכב' השופטת אפל-דנון, הורתה ביום 30/9/2002 על החזרת התיק בפניו, על מנת שיבהיר אם קיימת סתירה בין החלטתו בדבר מחיקה לבין ההחלטה בדבר המשך דיון.

  בהחלטה זו הורה, כי פסק המחיקה תקף וכי התובע יוכל להגיש תביעה חדשה.

בהחלטה זו כתב כב' השופט קיטאי :

" אוסיף כי התנהלות התובע גם בבקשה להתחיל הדיון בשאלת כימות הנזק, לוקה בשיהוי קשה, שכן ב"כ התובע מציין כי הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין החלקי, וזו נדחתה ע"י בימ"ש מחוזי כבר בתאריך 2.9.01. הבקשה לחידוש הדיון הוגשה על ידו רק בתאריך 16.7.02"

6.         השיהוי מצד התובע לא הסתיים בכך, ולמרות החלטת כב' הנשיא המאפשרת לתובע להגיש תביעה חדשה, למעלה מ- 12 שנים לאחר שהוגשה התביעה לראשונה, הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר הנדונה כאן רק בתאריך 14/10/2004, דהיינו שנתיים אחרי החלטת כב' השופט קיטאי, ארבע עשרה שנים אחרי הגשת התביעה לראשונה, וזאת על סך 687,907.98 ש"ח, כאשר לצורכי אגרה הועמדה על 702,045 ש"ח.

כתב התביעה, כפי שהוגש, לא גילה דבר וחצי דבר מההליכים הקודמים, ולכן זכה לביקורת כב' השופט ורבנר בהחלטתו מיום 14/3/2005 (בש"א 2093/05). כב' השופט ורבנר לא מצא עילה מוצדקת בדין להורות על דחיית או מחיקת התביעה, אך החליט :

"א. אלא שעדיין אין זה אומר שניתן לדון בתביעה כמות שהיא, ולדעתי שני פגמים מהותיים נפלו בתביעה, כפי שנוסחה, והם משולבים זה בזה.

ב. ראשית - אין ספק שהייתה חובה על המשיב לפרט בתביעתו את ההליכים המשפטיים הקודמים שהיו בין הצדדים, והליכים אלו הינם חלק מהותי להעמדת עילת התביעה ולביסוסה והם כלולים במסגרת דרישת תקנה 9(5) לתקסד"א....

ההשתלשלות המשפטית שקדמה לתיק דנן - הינה חלק מהעובדות שבלעדיה לא יכול ביהמ"ש ליתן את הסעד לו עותר המשיב, ולכן הייתה חובה על המשיב לפרטה בכתב התביעה...

שנית - התביעה שבפני הוגשה בסד"מ על בסיס הצגת מינימום נתונים וכמקובל בתביעות מסוג זה...שהרי עילת התביעה הנכונה בתיק זה אינה אך ורק עילה הבאה "מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא" (כאמור בתקנה 202(1)(א) לתקסד"א) אלא העילה מבוססת גם על קביעות שנקבעו בפסק דין חלקי מלפני מספר שנים, וכדי לבסס את עילת התביעה, על התובע להראות מהו היקף הקביעות, על מה הן חלות וכיצד הן מביאות לסכום הנתבע בפנינו"

בסיפא ההחלטה, כב' השופט ורבנר הורה לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן :" אשר יפרט את כל העובדות הנדרשות לביסוסה של עילת התביעה ובשים לב לעובדה כי חלפו 22 שנה מאז פתיחת חשבון הבנק, תוך ציון ההליכים המשפטיים שקדמו, ותוך ציון קביעות פסק הדין החלקי הקובע השתק פלוגתא"

דא עקא, שגם כתב התביעה המתוקן שהוגש ביוני 2005, על סך 687,907.98 ש"ח (ללא ציון בכותרת לצורכי אגרה) לא הוגש כהלכה, הואיל ולא צורפה לכתב התביעה חוות דעת אשר תכמת את קביעות כב' השופטת אפל-דנון בפסק דינה החלקי.